עבור אפריקה, הדרך קדימה היא לחבק את הטכנולוגיה, לא לפחד!

כששמעתי לראשונה על הפעילים שרוצים לקחת מוצרים חקלאיים אפריקאים כמוני, I couldn’t believe it. האם הם באמת רוצים להכריח אותנו לחזור לתקופת האבן?

That’s what would happen if we were to lose access to glyphosate and other safe technologies that help us defend what we grow from weeds, מזיקים, ופטריות. מצב גרוע באפריקה יגדל.

We must avoid this fate at all costs – and this week it got a little harder as an American jury in California awarded more than $2 מיליארד נזקים לזוג שטענו לקשר בין גליפוסאט לסרטן.

כאן בדרום אפריקה, I’ve used glyphosate for at least a dozen years, מאז הפך תירס ופולי סויה עמידים לקוטלי עשבים. חקלאים אחרים במדינה שלי השתמשו בגליפוסאט עוד משנות השבעים. כולנו מסכימים שזה עוזר לנו להביס את העשבים המתחרים עם הגידולים שלנו על מים וחומרים מזינים. It’s a safe and proven tool.

אני מפחד לחשוב מה יקרה לחקלאות אפריקאית בהעדר ×”×’× ×” על הצומח. יבשתנו עוקבת אחר שאר העולם בייצור מזון. על פי נתוני ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, יותר מ 250 מיליון אפריקאים סובלים מתת תזונה. That’s 21 percent of my continent’s total population—and it’s almost twice the rate of malnutrition in Asia (על אודות 11 אחוז) ויותר מפי ארבעה מהשיעור בדרום אמריקה (על אודות 5 אחוז).

ובכל זאת יכולנו לפגר עוד יותר מאחור. עכשיו, אנו רק מתקשים לגדל את המזון הדרוש לנו. בעולם ללא ×”×’× ×” על הצומח, we’d fail entirely. רבים מאיתנו יהפכו לחקלאי קיום שבקושי שורדים. במקום למכור מזון לצרכנים, we’d have to keep it for ourselves.

I’ve seen poor crop protection lead to farming disasters. קבוצה פעילה תופיע ותעודד חקלאים בקנה מידה קטן להפסיק להשתמש במוצרים מקובלים להגנה על הצומח. חבריה ירכיבו תיאוריה אודות הערך של כריתת השיתוף, דרכים למשוך טורפי חרקים, או משהו ×›×–×”. אך ניסיונות אלה להתריס מול לקחי החקלאות המודרנית אינם פועלים. חקלאים וצרכנים תמיד סובלים.

במאה ה 21, עלינו לאמץ את הטכנולוגיה, לא לפחד מזה. עבור אפריקה, הדרך קדימה כרוכה בבחירת הזרעים הנכונים, גידול הצמחים הטובים ביותר, ושימוש במוצרי הגנה על הצומח הטובים ביותר על מנת שנוכל ליהנות ממסיק חזק.

I’ll be the first to admit that many farmers need to read the instruction labels on their spray more carefully because they don’t always use them properly. But that’s an argument for better education, לא לחיסול מוצרים טובים.

באמצעות ×”×’× ×” על גידולים, אני מגדל יותר אוכל על פחות אדמה. So it’s an important part of sustainable agriculture. Yet it’s about more than just growing food. בגלל גליפוסאט, I don’t have to fight weeds by ripping up my soil with deep plowing. המשמעות היא שגליפוסאט מגן לא רק על הגידולים שלי מפני עשבים שוטים, אלא גם על השדות שלי משחיקת קרקע.

קוטלי עשבים פחות יעילים ידרשו ממני לנהוג בטרקטור שלי בשדותי יותר פעמים, מעלה את עלויות הדלק שלי ומעלה את מחירי הצרכנים. ×–×” יגדיל את ×’×–×™ החממה שאני משחרר לאטמוספירה. עם גליפוסאט, למרות זאת, I’m sequestering carbon dioxide—and doing my small part to prevent climate change.

Yet that’s not all. מעטים האנשים שמעריכים אתגר נוסף וכיצד הוא מאיים לערב את הבעיות שהחקלאים האפריקאים כבר מתמודדים איתם.

אפילו עם ×”×’× ×” על גידולים, אנו מתקשים לשכנע את ילדינו ללכת בעקבותינו לחקלאות. They’re drawn to city life and wonder whether there’s a future in farming. אם עלינו לומר להם שחקלאות פירושה פתאום ללכת אחורה בזמן, וחזרה לתרגול המיושן של עשב ידני, we’ll have even less success in persuading them to choose careers in agriculture.

אפריקה הייתה מסתכנת שאזל החקלאים.

מה ×–×” אומר? משהו אומר לי שבכל פעם אנו קוראים על מטען של פליטים שטובעים בים התיכון, we’re catching a tiny glimpse of what could lie ahead. Hungry people will do desperate things—and an Africa that fails to protect its crops would become the most desperate place on the planet.

האפריקאים יסכנו הכל כדי לברוח מתקופת האבן החדשה.